“אין מספיק שעות ביממה”, “אני לא יכול להתחלק לחלקים רבים כל כך”, “איך מוצאים את האיזון בין החיים האישיים לעבודה”.. כמה פעמים אנחנו שומעים או אומרים לעצמינו את המשפטים האלה??
איך בין שפע הדברים שאפשר לחשוב עליהם, זמן הפך למצרך נדיר ויקר ערך. אנחנו כל הזמן בתחושת חוסר, רוצים ממנו עוד, רוצים לחלק אותו בצורה טובה יותר, לייעל אותו, למצוא את האיזון שלנו בין הבית והעבודה ופעמים רבות למצוא את האיזון בתוך העבודה עצמה בין המטלות והמשימות הרבות.
אני זוכרת עד היום את הפעם שבה המנכ”ל באחת החברות שעבדתי בהן בתחילת דרכי, נכנס אליי למשרד. הוא היה מחובר מאוד לגיוס והאמין בו מאוד, הבין עד כמה אני עמוסה בעבודה ושאל אותי אם אני יודעת מה ההבדל בין יעילות ואפקטיביות.
מודה שעד אותו הרגע לא באמת התעמקתי בדקויות ובהבדלים ואז הגיע ההסבר:
- יעילות, זה לעשות את הדברים בצורה נכונה ומותאמת
- אפקטיביות, זה לעשות את הדברים הנכונים, להתמקד בדברים הרלוונטיים
עם ההסבר הגיע גם טיפ של מנכ”ל (כמו שהוא הגדיר..) – כל יום, במשך כל היום תסתכלי על רשימת המטלות שלך ותשאלי את עצמך: “האם אני מתמקדת בעיקר”?, “האם אני עושה את הדברים הנכונים והדחופים”?
כשזה יהפוך להרגל, הוא אמר, “הייאוש ייעשה יותר נוח”.. התמונה הופכת בהירה יותר, עם מטרה ברורה, מתוכננת, בשליטה. יעילות נשענת לא מעט על יכולת ואפקטיביות נשענת בעיקרה על פיתוח הרגל.
את הטיפ הזה אימצתי בחום. אם רק היתה מותקנת מצלמה קטנה על ה – To Do List שלי שתראה את כמות הפעמים שאני מסתכלת עליה במהלך היום ושואלת את עצמי את השאלות האלה…
אפקטיביות זה הדיוק שאנחנו עושים לעצמינו, הכוונון התמידי, זה ההבחנה בין העיקר לטפל. כי אנחנו יכולים להיות מאוד יעילים, לעשות עבודה מצוינת, אבל לא במקומות הנכונים.
סטיבן קובי בספרו “העיקר להתחיל בעיקר” אינו מציע שעון לניהול הזמן, הוא מציע לחשוב על המצפן והמטרות, הם כבר יובילו אותנו להתמקד בעיקר ולהתנהל באפקטיביות.
מה אתכם? איפה אתם במנעד הזה שבין יעילות לאפקטיביות?
